ב ר י   פ ר י ג ת
סופר ומתשבץ
התחלת הספר - שלישיית דבליו - מרגל משחקי המחשב

התחלת הספר - שלישיית דבליו - מרגל משחקי המחשב                                        חזרה למסך הקודם

                                                                              .1.

האצבעות החיוורות הקלידו את המילה WIZARD (וִויזַארְד). סַמָן העכבר הוזז ימינה אל המילה WITCH (וִויץ') והַקְלִיק נלחץ.
וויזארד אל וויץ' : יוּהוּ! חזרתי לצֵ'ט בדיוק בזמן שהבטחתי.
וויץ' אל וויזארד : בדיוק?
וויזארד : טוב, כמעט בדיוק.
וויץ' : ייבּשת אותי. השעון שלך מפגר אפילו יותר ממך.
וויזארד : אל תהיי כזאת רצינית. רוצה בדיחה?
וויץ' : הבדיחות המדליקות שלך עוד ישרפו את ספּק-הכוח במחשב שלי.
וויזארד : אני מבין שאת מעדיפה אתגר מחשבתי. רוצה חידה?
וויץ' : רק לא עוד אחת מהחידות שלך שמתחילות ב'מה' או ב'איך'.
וויזארד : איך עכבר עובר דרך חלון סגור?
וויץ' : הוא מבקש שהחתול יפתח אותו?
וויזארד: עם דאבּל-קליק! מצחיק. נכון?
וויץ' : לפעמים אני חושבת שאתה עובד עלַי, ולפי רמת הבדיחות שלך, אתה לא בן שתים-עשרה אלא בן שש.
וויזארד : כנראה שאין לכם חוש הומור בפַּרִיז. לידיעתך, בנְיוּ יוֹרְק הבדיחות האלה מצחיקות את כולם.
וויץ' : אין לנו חוש הומור? אני יכולה ללמד אותך לספּר בדיחות.
וויזארד : השיעור הראשון מתחיל. אני מקשיב!
וויץ' : כשהתייר הצרפתי הגיע לכפר הקָנִיבָּלִים, ראש השבט קיבל את פניו... ושאר הקָניבָּלים קיבלו את שאר חלקי הגוף.
וויזארד : תייר צרפתי? אני שמעתי את זה דווקא על תייר אמריקאי.
וויץ' : עכשיו אתם גונבים לנו גם את הבדיחות. מה, אין לכם שום דבר מקורי בניו יורק? אפילו את פסל החירות קיבלתם מאתנו.
וויזארד : תרימי את היד שלך ישר למעלה.
וויץ' : מה? השתגעת?
וויזארד : תרימי!
וויץ' ד : בסדר, הרמתי. לָמה?
וויזארד : עכשיו אני יודע מאיפה הצרפתים לקחו את הרעיון של פסל החירות.
וויץ' : אתה מוכן להתכופף לרגע?
וויזארד : למה? לא נפל לי כלום.
וויץ' : תתכופף!
וויזארד : התכופפתי. אז מה?
וויץ' : עכשיו אני יודעת מאיפה הצרפתים לקחו את הרעיון של הגיבּן מנוֹטר-דַאם. אפילו את הגיבן קְוַואזִימוֹדוֹ גנבו אולפני ווֹלְט דִיסְנִי מפריז.
וויזארד : מכיון שאת מכנָה את עצמך בצֵ'ט וויץ', כלומר מְכַשֵׁפָה, אולי תקפצי לתוך מדורה בוערת?
וויץ' : מכיון שאתה מכנֶה את עצמך בצֵ'אט וויזארד, כלומר קוֹסֵם או אַשָׁף, אולי תהפוך את עצמך לצפרדע?
וויזארד : ואז את תנשקי אותי ואני אהפוך להיות נסיך.
וויץ' : וויזארד, אתה יכול להיות בטוח שאני לא אנשק אותך אפילו בצֵ'ט!
וויזארד : הבנתי! את רוצה שאני אהפוך לצפרדע ואז את תבלעי אותי כמו שכל הצרפתים עושים לכל הצפרדעים!
וויץ' : אִיחְס! שכחת שבמקור אני אמריקאית? אני לא אוכלת צפרדעים.
וויזארד : אז למה את כל הזמן מגינה על הצרפתים?
וויץ' : כי ההורים שלי נמצאים בשליחות ארוכה בצרפת ואני גרה אִתם בפריז.
וויזארד : רק שנייה. אַפּצִ'י!
וויץ' : מה אתה עושה? אתה עוד תדביק לי את המחשב בווירוס!
וויזארד : את יודעת טוב מאוד שזה היה אַפּצִ'י של שפּעת. כנראה הווירוס עוד לא עבר לי לגמרי.
וויץ' : אם אתה רוצה, אני יכולה לשלוח לך אנטי-וירוס מעודכן.
וויזארד : לא תודה. כשהווירוס 'קַזַבְּלַנְקָה' תקע לי את המחשב, האנטי-וירוס ששלחת לי היה היחיד שהצליח לחסל אותו. אבל אפילו מומחית כמוך לא תצליח לפתח אנטי-וירוס נגד שפעת.
וויץ' : בטח. וירוסים של שפעת הם וירוסים מזוּיפים. רק וירוסים של מחשב הם אמיתיים!
וויזארד : אצלך העולם שבחוץ הוא עולם מזוּיף ורק העולם במחשב הוא האמיתי!
וויץ' : מה? יש בחוץ עולם?
וויזארד : תסתכלי החוצה מהחלון. מה את רואה?
וויץ' : חושך!
וויזארד : בניו יורק השמש עוד לא שקעה.
וויץ' : ככה זה כשיש שש שעות הפרש בין פריז לניו יורק.
וויזארד : אפּרוֹפּוֹ קָניבָּלים, נזכרתי בבדיחה.
וויץ' : אני מקווה שהבדיחה שלך תהיה יותר מוחצת משלי.
וויזארד: קָניבָּל חוזר הביתה ומתעצבן שאשתו הכינה לו שוב ידיים ורגליים.
וויזארד : למחרת אשתו הולכת לקַצָב של הכפר, ובמקום ידיים ורגליים מבקשת חלק גוף אחר.
וויזארד : הקצב מציע לה מוח. היא שואלת מה המחיר.
וויזארד : הקצב אומר לה שקילו מוח של מתכנת מניו יורק עולה דולר אחד, קילו מוח של מתכנת מעמק הסיליקון עולה שני דולר וקילו מוח של מתכנת מפַּריז עולה אלף דולר.
וויזארד : האישה של הקָניבָּל שואלת בתדהמה - מה כל כך מיוחד במוח של מתכנת מפַּריז שקילו שלו עולה אלף דולר?
וויץ' : תמיד אמרתי שהמוח של המתכנתים מפַּריז עולה על המוח של המתכנתים מניו יורק.
וויזארד : חכי, לא גמרתי. אז הקצב עונה לקָניבָּלית - את יודעת כמה מתכנתים מפַּריז צריך לאסוף כדי להשיג קילו אחד של מוח?
התשובה הגיעה לאחר רגע ארוך במיוחד.
וויץ' : תודה רבה.
וויזארד : וויץ', זו לא צפרדע. זו בדיחה. נסי לבלוע ולעכל אותה.
וויץ' : וויזארד, הלוואי שאתה תידבק בעוד אלף וירוסים!

משתתף חדש מצטרף לשיחה.
ווֹרִיוֹר אל וויזארד : אני צריך אותך.
וויזארד אל ווריור : יופי שהצטרפת. אני בצ'ט עם וויץ'. לכן רק חצי ממני לרשותך.
וויזארד אל וויץ' : ווריור נכנס. תכף נִראה איזה קסם חדש הוא צריך ממני.
ווריור אל וויזארד : גלשתי לעומק ובמקרה יירטתי הודעה.
וויזארד אל ווריור : איזו הודעה?
ווריור אל וויזארד : ההודעה מוּצפּנת והועברה במסלול חסוי.
וויזארד אל ווריור : ככה! מי אמר למי?
ווריור אל וויזארד : נַייסְגַיא שָׁלַח אל קֶאשְׁרִיסְק.
וויזארד אל ווריור : לא אומר לי כלום. אבל אני אוהב הצפּנוֹת. שלח ונראה מה זה.
וויץ' אל וויזארד : איפה נעלמת לי?
וויזארד אל וויץ' : עסוק עם ווריור. חכי בסבלנות.
וויץ' אל וויזארד : אני הייתי קודם! שהוא יִלמַד שגם מי שמכנה את עצמו ווריור, כלומר לוֹחֵם, צריך לדעת לחכות בסבלנות.
ווריור אל וויזארד : שולח הודעה - מח סלהרציפוסנדר ילצנטוביצק דיגרכפטה ינגרכלמפרס הומרנעזיכוצף כדור מתפלכודת פסרומנצל.
וויזארד אל ווריור : קמפלפרצפודינדה.
ווריור אל וויזארד : לא הבנתי.
וויזארד אל ווריור : גם אני לא הבנתי את ההודעה שלך.
ווריור אל וויזארד : אתה מומחה לפענוח כתבי סתרים. אני השגתי את ההודעה. עכשיו תורך.
וויזארד אל ווריור : זה אמיתי או עבודה בעיניים?
ווריור אל וויזארד : מילה שלי.
וויזארד אל ווריור : מתנתק ומתחיל לעבוד.
וויזארד אל וויץ' : מתנתק ומתחיל לעבוד.
וויזארד מתנתק מהשיחה.
ווריור אל וויץ' : מצטער שחטפתי לך את וויזארד.
וויץ' אל ווריור : אני דורשת פיצוי!
ווריור אל וויץ' : בפעם הקודמת את חטפת לי אותו.
וויץ' אל ווריור : ולכן החזרת לי?
ווריור אל וויץ' : בכלל לא! אולי נוריד את מפלס האֵיבה ההדדי?
וויץ' אל ווריור : קניתי. מה נשמע בלוֹנְדוֹן?
ווריור אל וויץ' : מה נשמע? הצלילים של הבִּיג-בֵּן!
וויץ' אל ווריור : לא מצחיק! שתף אותי.
ווריור אל וויץ' : ???
וויץ' אל ווריור : בחטיפה של וויזארד.
ווריור אל וויץ' : אַה! שלחתי אליו הודעה לפענוח. אני עסוק. מתנתק וממשיך לפרוץ.
ווריור מתנתק.
וויץ' מתנתקת.

                                                                              .2.

התמונה על המסך הגדול התרחבה לצדדים והתמקדה בנערה ובנער, הצועדים זה אל זה במהירות על המסלול הבנוי מחומר שקוף.
טְרַאק! לפתע השתנה קצב ההליכה שלהם, והם המשיכו לצעוד כמו בהילוך אִטי.
טְרַאק! כעת החלה התמונה לנוע במהירות תוך כדי יצירת זוויות צילום תְלָת-מְמַדִיוֹת מדהימות, כאילו עשרות מצלמות צילמו את האירוע מכל עבר. איכות התמונה היתה גבוהה פי כמה מזו של סרט צילום, והכל באמצעות מִחשׁוּב וללא שימוש במסרטות אמיתיות.
טְרַאק! המִבנֶה הפנימי והמַראֶה החיצוני של שתי הדמויות עברו שינויים מגוּונים ורציפים שהתבצעו בצורה מהממת.
טְרַאק! התמונה זינקה לאחור כשהשוליים שלה מחליקים פנימה אל תוך המסך, בעוד הפעילויות של שתי הדמויות הופכות להיות מסובכות ומרהיבות.
"זה מדהים!" אמר הגבר הרציני בעל השפתיים הדקות שבחן את המתרחש על מסך המחשב. "אני ידעתי מה אני הולך לראות, ולמרות זאת המַראֶה עוצר לי את הנשימה."
"חכה, עוד לא ראית כלום," גיחך הבחור שישב והקליד במהירות עצומה על המִקלדת והפעיל את המשחק. "זו היתה רק הדגמה ראשונית. תכף הפעילוּת האמיתית תתחיל, ואז אתה תישאר בלי נשימה בכלל."
"זה מדהים. פשוט מדהים!" חזר שוב הגבר בעל השפתיים הדקות על דבריו כשהוא מרותק למסך. "המחלקה שלך הצליחה לבצע את הבלתי ייאמן. שום דבר בעתיד כבר לא יהיה כמו שהיה עד היום. עד עכשיו ראינו איך טכניקת המחשב מאפשרת לסרטי הקולנוע להגיע לביצועים מתקדמים בייצור פעלולים. מהיום, הטכניקה החדשה שלכם תהפוך את משחקי המחשב לסרטי קולנוע. לא, להרבה יותר מסרטי קולנוע."
"מי בכלל ירצה לשבת ולראות סתם סרט כשעל המסך שלו יוקרן דבר כזה?" העיר הבחור באדישות שהסתירה מאחוריה גאווה גדולה.
"בדיוק! שׁוּק מִשׂחקֵי המַחשֵׁב יזנק קדימה מרחק שנות-אור," הִנהֵן הגבר בעל השפתיים הדקות. "אני מתלהב כמו ילד קטן. אני כבר לא יכול לחכות לרגע שהמִשחק הראשון יופיע בחנויות."
"בקצב הזה אתה לא תצטרך לחכות הרבה זמן... הו, הנה! עכשיו האֶקשׁן מתחיל!" הרים הבחור את קולו בעודו מקליד ללא הרף. הגבר בעל השפתיים הדקות רצה להגיד משהו, אבל המילים נתקעו בגרונו כשעמד והביט בעיניים פקוחות לרווחה בנעשה על המסך.
הוא ידע שהוא רואה את מה שכל שחקן מִשחקי מחשב יכול היה רק לחלום עליו בעבר.
זה היה מוּשׁלם!

                                                                              .3.

"לא!"
טְרַאח!
האדם המזוקן ורחב-הכתפיים בחליפה הכהה הנחית את ידו במהלומה עזה על שולחן העץ. הגבר הקירח שישב מצדו השני של השולחן נרתע לאחור בדאגה.
"הֵיי, אל תתרגז!" אמר בקול נמוך. "לא התכוונתי. אתה לא צריך לדאוג..."
"אני בהחלט לא צריך לדאוג," קטע אותו הגבר המזוקן והבליט קדימה את סנטרו המוצק. "אתה צריך לדאוג!"
"אתה יכול להיות רגוע," הגבר שִׁפשֵׁף במרץ את הסוודר האפור שלבש. "כמו שסיכמנו, אתה תשלם ואני אדאג שאתה תקבל תמורה מלאה לכסף שלך. עִסקה זו עִסקה."
"עִסקה זו עִסקה," אישר הגבר המזוקן. "וזכור, אני מסַכֵּן כסף. אתה מסַכֵּן הרבה יותר...
"אתה לא צריך לאיים עלַיי!" הודיע הגבר השני והתכופף קדימה כשהוא מצביע על חזהו של בן-שיחו. שני טיפוסים, שעמדו ללא תנועה מאחורי גבו של הגבר המזוקן בחליפה הכהה, התעוררו בבת-אחת והחלו לעקוף את השולחן. הגבר הקירח נרתע בבהלה ועיניו הביעו חשש.
"רִיצַ'רְד, צַ'רְלְס, לא!" ציווה הגבר המזוקן. השניים עצרו וחזרו לעמוד מאחוריו כמו כלבים מאולפים. הוא חזר ופנה אל הגבר הקירח ושאל - "מה רצית להגיד?"
"אני..." הגבר היסס ושִׁפשֵׁף שוב את שרוולי הסוודר שלו. "אני... אני כבר אמרתי לך שיהיה לי קשה ואפילו מסוכן להשיג את מה שאתה מבקש. אבל הסוף יהיה טוב... אֶה.. זאת אומרת שהוא יהיה טוב לשנינו. אתה יכול להיות בָּטוּח בזה."
"לטובתך, מוטב שהסוף יהיה טוב, אחרת הוא יהיה רע מאוד!" אמר בן-שיחו בנימת קול אכזרית. "זו תהיה הפגישה האחרונה של שנינו פנים אל פנים עד לרגע בו תביא לי לכאן באופן אישי את מה שסיכמנו."
הגבר השני הִנהֵן לאות שהבין.
"את כל התקשורת בינינו אנחנו ננהל באִינְטֶרְנֶט," המשיך הראשון. "אני חוזר ומזכיר לך שכדי לשמור על חשאיוּת, חייבות כל ההודעות שנשלח זה אל זה בדואר האלקטרוני להיות מוּצפּנות בשיטת ההצפנה שקיבלת ממני לפני רגע."
"אתה לא צריך ללמד אותי על מחשבים, אתה יודע," ציין הגבר בסוודר האפור.
הגבר הלבוש בחליפה הכהה לא הגיב על ההערה. הוא דחף לאחור את הכיסא וקם על רגליו. הגבר השני מיהר לקום והושיט את ידו ללחיצת יד, אך הראשון התעלם ממנו. הוא פנה אל הגבר הגבוה והגבר הנמוך שעמדו בסבלנות מאחוריו והמתינו לסיום הפגישה.
"ריצ'רד, צ'רלס. הפגישה הסתיימה," אמר בקולו העבה והניע בראשו לכיוון הדלת. ריצ'רד וצ'רלס נעו שוב קדימה ועמדו משני צדדיו של הגבר הקירח. הם המתינו שיתחיל ללכת וליוו אותו אל דלת הכניסה. הגבר הגבוה פתח את הדלת. הגבר בסוודר האפור יצא החוצה והגבר הנמוך נעל את הדלת מאחוריו.
הגבר הקירח החל לצעוד קדימה כשהמחשבות משתוללות בראשו ופניו מביעים אי-ביטחון ודאגה. האם שכח משהו? אם ייזכר אפילו עכשיו, יוכל לחזור על עקבותיו ולהעלות את הנושא בפני הגבר המזוקן בחליפה הכהה. הוא חשב בקדחתנות בעודו צועד לאט, אבל שום דבר חשוב לא עלה בדעתו.
הגבר בסוודר האפור וִיתר ועבר לחשוב על העתיד הממתין לו. הוא קיווה שיוכל לעמוד במשימה שקיבל על עצמו תמורת סכום כסף נכבד מאוד. ברור היה לו שאם ייכשל, הוא יצטרך לפגוש שוב את ריצ'רד וצ'רלס, אבל לא בחדר הזה ולא בנוכחות הבוס שלהם. הוא לא הִשׁלָה את עצמו. פגישה בעתיד עם שני הבִּריונים האלה עלולה אכן להביא עליו סוף רע מאוד.

                                                                                                                                חזרה למסך הקודם