ברי פריגת - סיפורים קצרים

ב ר י פ ר י ג ת
סופר ומתשבץ
ס י פ ו ר ק צ ר מ ע ו ל ם ה מ ח ש ב י ם

סיפור קצר שפורסם בשבועון אנשים ומחשבים חזרה למסך הקודם

א י ש מ כ י ר ו ת

דינג-דונג.
שירלי מור הִטְתה מעט את ראשה ימינה והבעת חוסר שביעות רצון הופיעה על פניה. הצלצול נשנה, ושירלי הניחה את המגהץ הלוהט על פינת שולחן הגיהוץ ומיהרה אל הדלת.
"מי זה יכול להיות?" חשבה ברוגז.
לבטח שוב אחד מאותם אנשי מכירות. דומה שמחצית התושבים עסקו במכירת חפצים שונים ומשונים למחצית השנייה. שירלי כבר הספיקה אותו יום לדחות שני שואבי-אבק אוטומטיים, מכסחת דשא ממוחשבת, משחקי טלוויזיה נגד מחשב, מנוי מחשב לספריית סרטי טלוויזיה ועוד שניים-שלושה מוצרים ממוחשבים. דומה שהמחשבים השתלטו על העולם ועל חייה. כל ניסיון מכירה בִּזבז לה זמן יקר. הילדים יחזרו עוד מעט מבית-הספר ועדיין נותרה עבודה רבה. רק לא מחשב!
כמובן! שוב איש מכירות. בפתח עמד אדם גבה-קומה ובידו חבילה ארוזה. מאחוריו, מעֵבר לגדר החצר, חנתה מכונית מסחרית ושירלי יכלה לקרוא - '...טים ביתיים'. המכונית לא נמצאה שם קודם והקשר בינה לגבר גבה-הקומה היה בלתי-נמנע.
"לא מעונינת!" פלטה בחופזה וראשה נע בשלילה מודגשת וכבר דחפה את הדלת כדי לטרוק אותה.
"גברת מור?" קולו היה רך ומנומס. משהו בהופעתו עצר בשירלי לסיים את תנועת הטריקה בפניו. איכשהו, היה שונה מכל אותם אנשי מכירות בעלי ביטחון עצמי מופרז, שחסרו באוצר המילים שלהם את המילה לא, ופשוט פרצו פנימה וכפו עצמם על שירלי, ממש כאילו היו הם בעלי-הבית והיא האורחת. איך אמרו עליהם - השלך אותם מבעד לדלת והם יחזרו דרך החלון...
"גברת מור," חיוכו כבש את לִבּה. "לפני שתחליטי, הרשי לי להציג את עצמי - דני בראון מחברת 'רובוטים ביתיים' לייצור ושיווק רובוטים ממוחשבים לבית."
"אמרתי לך שאני לא מעונינת," אמרה שירלי, אך הסירוב יצא מפיה רפה ומהוסס. מה קורה לה? כעת ודאי יפרוץ פנימה ו... לא. איש המכירות נותר לעמוד ותווי פניו החדים הקסימו אותה.
"אני מבין," אמר. "אני מכבד את זכותך לסירוב. אבל לפני שאלך, הרשי לי לבקש ממך להסביר לי מדוע את מתנגדת לרובוט הממוחשב שלנו? זהו מוצר חדש... יחסית. האם כבר נתקלת בו בעבר?"
מה זה? שיטת מכירות חדשה?
"לא," רטנה. "מה ההבדל בינו לבין, נניח, שואב-אבק ממוחשב?"
הניסיון לקנטר אותו נכשל כישלון חרוץ
"גברת מור, אם תרשי לי להדגים לך, תוכלי בקלות לראות את ההבדל, והוא יהיה משמעותי," אמר והחווה בזרועו אל תוך הבית. ואכן, לאחר מספר דקות היה הרובוט הממוחשב מוכן. לנגד עיניה המשתאות פתח איש המכירות את החבילה ובמהירות מדהימה הרכיב את הרובוט מחלקיו. ניכר בו שידע היטב את מלאכתו.
"'רובוטים ביתיים', שהיא חברת-בת של חברת 'רובוטים ממוחשבים', פיתחה רובוט ביתי ממוחשב שיבצע את העבודות הקשות והאוטומטיות ויהפוך את האשה מעקרת-הבית למנהלת משק-הבית," דקלם. "הרובוט ישחרר את האשה ויותיר בידה זמן פנוי לדברים חשובים באמת."
"עכשיו נזכרתי שכבר ראיתי את הפרסומת שלכם בטלוויזיה," העירה שירלי. איש המכירות ציטט במדויק את הפרסומת.
הלה לא נבוך.
"הרובוט הממוחשב שלנו מסוגל לבשל, לכבס, לגהץ ולנקות את הבית. הכל נעשה אוטומטית לפי הוראותייך. פעולותיו הרבות והמגוּונות מוגדרות בקטלוג המצורף והן כוללות כל מה שתוכלי להעלות בדעתך - החל מהשמדה אוטומטית של חרקים ומקקים, דרך מתן תעסוקה לילדים, ניהול לוחות-זמנים לך ולבעלך וספַּק מידע על כל ערך אנציקלופדי - מצוטט משלוש האנציקלופדיות המפורסמות ביותר."
"באמת?" קפצה שירלי. הגיע הזמן שגם לה יהיה משהו להגיד. "האנציקלופדיה תתיישן בעוד שנה-שנתיים ו..."
"אם תרשי לי," איש המכירות נותר אדיב גם כששיסע את דבריה. "אחת לשנה מתבצע טיפול שנתי לרובוט. טיפול זה כלול במסגרת האחזקה ובאותו זמן מבוצע עדכון לנתונים שמאוחסנים במוחו של הרובוט. הבה נראה. את מגהצת כעת? בזבוז זמן יקר." הוא התכופף אל הרובוט, שגובהו לא עלה על מטר ועשרים, ותקתק משהו על לוח הקלידים שנקבע במרכז חזהו של היצור המכני.
לעיניה הנדהמות של שירלי הגיב הרובוט מיד. במהירות עצומה נע אל שולחן הגיהוץ ולפתע התארכו רגליו כך שידיו הגיעו אל המגהץ. הוא נטל את המגהץ והחל לגהץ בקצב מטורף.
"השמלות שלי..." צעקה שירלי בחרדה והושיטה את ידיה אל הרובוט.
"גברת מור," אמר איש המכירות. "הרובוט הביתי יבצע עבודה מושלמת. חברת 'רובוטים ביתיים' תהיה אחראית לכל שמלה שתיפגע בגיהוץ המתבצע כעת."
שירלי צנחה על הכורסה ובהתה בו.
"זוהי כמובן רק דוגמה קטנה לְמה שהרובוט מסוגל לבצע," המשיך איש המכירות. "אם תחליטי לרכוש את הרובוט, אכין אותו תוך עשר דקות לפעולה בתנאים המתאימים בדיוק לבית שלך. לאחר מכן ימלא הרובוט את הוראותייך בשלמות. האמיני לי," הוסיף בקריצה, ולִבּה של שירלי החסיר פעימה. "החל מהיום יהיו הסטייקים שלך עשויים בדיוק לפי טעמו של בעלך שיודה לך."
"אני... אני לא יודעת," מלמלה שירלי בחולשה.
"שירלי, הרובוט הביתי הפך ללהיט המכירות הגדול ביותר בשלושת החודשים האחרונים. והמחיר - ממש מציאה. את יכולה לבחור בתוכנית תשלומים מיוחדת - שליש במזומן והשאר בשישה תשלומי אשראי ללא ריבית וללא הצמדה."
המחיר היה זול. מאוד. תמיד חשבה שמחשבים עולים הון. דוד לבטח לא יתנגד לשיפור המשמעותי בחייה. היא דפדפה בקטלוג ורטט התרגשות חלף לאורך גבה. אֵילו דברים נפלאים! פשוט לא-ייאמן. לפתע אורו עיניה. דוד אוהב ברידג'...
ידה של שירלי לא רעדה אפילו מעט כשחתמה על החוזה. איש המכירות החל לטפל ברובוט, בעודו שופע הסברים שנשמעו פשוטים להפליא. לא צריך להיות מומחה כדי להפעיל מחשב - כך הסביר לה. עולם המחשבים התפתח במהירות בשנים האחרונות עם התייחסות מיוחדת לנוחות ההפעלה על-ידי המשתמש.
"אבל אם הוא יתקלקל?" נזכרה שירלי.
"במקרה כזה יעמוד לרשותך השירות הטכני של חברת 'רובוטים ביתיים'. אם תקרֶה תקלה, יגיע אלייך טכנאי תוך 12 שעות מרגע קבלת התלונה בתיאום מראש בטווח של חצי שעה שתיקבע על-ידך. אבל..." הוא חייך שוב, "רק לעתים נדירות ביותר הרובוט מתקלקל. לכן אנחנו נותנים אחריות לעשר שנים ובעוד עשר שנים כבר יהיו בשוק רובוטים משוכללים הרבה יותר כך שוודאי תהיי מעונינת להחליף אותו. את מבינה, גברת מור? את הרובוטים מרכיבים רובוטים אחרים, שנוצרו במיוחד למטרה זו, והללו אינם טועים לעולם."
שירלי ליוותה אותו אל הדלת והודתה לו.
"ולמרות זאת קשה לי להשתחרר מאותה דעה קדומה על מחשבים," הוסיפה בביישנות. "אתה מבין... דני? אני פשוט לא יכולה להאמין שמחשבים מסוגלים לבצע דברים כאלו, כמו הרובוט שקניתי ממש עכשיו."
"אין גבול למה שהרובוטים מסוגלים לבצע," דומה שנימת גאווה התלוותה לקולו של איש המכירות. הוא נופף בידו לשירלי, יצא מן החצר ונכנס למכוניתו.
זהו. דני בראון סיים בהצלחה מכירת יחידה נוספת. היום כמעט לא נכשל. הנשים נכנעו לקסמיו וקנו. הכרטיסים המודפסים והבועות המיקרוסקופיות שמילאו את ראשו וגופו החלו לנתח את הצעד הבא - ניסיון מכירה נוסף בבית הסמוך. ומדוע לא? ב'רובוטים ביתיים' הגיעו כבר מזמן למסקנה המתבקשת והבלתי נמנעת, שאם רובוטים מסוגלים להרכיב רובוטים אחרים טוב יותר מכול אדם, יוכלו הם גם למכור אותם טוב יותר.

חזרה למסך הקודם