ב ר י   פ ר י ג ת
סופר ומתשבץ
ס י פ ו ר   ק צ ר    ל נ ו ע ר

סיפור קצר שפורסם בשבועון לנוער ראש 1                                                     חזרה למסך הקודם

בּ טֵ ל ה   ב ש י ש י ם

שגיא הביט במסך המחשב וחיוך ערמומי של שביעות רצון עלה על פניו. אפילו לא נאלץ להתאמץ במיוחד. כעת נמצאה ברשותו מילת-המפתח הסודית, ומאגרי המידע המוגנים של המוסד הפיננסי הגדול נפתחו בפניו. איזו אינפורמציה להקרין על המסך? החיוך התחלף בפיהוק רחב ושגיא עצם את עיניו בעייפות. מדוע שיתעניין בכלל מה קורה במוסד פיננסי? הרי אף פעם לא התעניין בנושאים כלכליים ואם היו ברשותו כמה שקלים, מיהר שגיא לבזבז אותם כמה שיותר מהר. טוב, כשיהיה גדול, ודאי יתייחס אחרת לכסף. בינתיים היה בסך הכל תלמיד בכיתה יו"ד וכולם ידעו שרק דבר אחד משך את תשומת ליבו - האינטרנט במחשב.
שגיא נחשב לטיפוס תימהוני מעט. מיעט לדבר ומעולם לא הצביע בשיעורים. נהג להזניח את הלימודים, אם כי הצליח בהם בדרך כלל אפילו מבלי להתאמץ. קרא בקושי ספר עלילתי אחד בשנה, לסרטים בקולנוע לא הלך וספורט לא עניין אותו לחלוטין. מספרים שפעם נאלץ להשתתף במשחק כדורגל בין כיתות כי לכיתה שלו היה חסר שחקן. לאחר שכבש שלושה שערים בחמש דקות, העדיפו חבריו להמשיך עם שחקן אחד פחות, מפני שכל השערים היו עצמיים. על דייטים עם בנות לא היה מה לדבר. איזו בת תסכים לצאת בחברת נער שתקן שכלום לא מעניין אותו?
כמעט כלום. כבר הבנתם, שנושא אחד עמד בראש מעייניו של שגיא. האינטרנט. מאז קנו לו הוריו את המחשב הראשון, הפך המכשיר לחברו הטוב ובן זוגו היחיד. את כל זמנו הפנוי השקיע בהקלדה. למד לגלוש ולסייר ברחבי העולם האינסופי של האינטרנט ולהגיע לכל פינה אפשרית ועד מהרה רכש מיומנות רבה. ביצועיו השתפרו מחודש לחודש עד שהגיע לרמה גבוהה במיוחד. המחשב הפך להיות כל עולמו ושגיא לא התעייף ממנו אף לרגע.
כזה היה מצב העניינים ושגיא המרוצה קיווה שיימשך כך לנצח. רק דבר אחד לא הביא בחשבון. שגיא היה בן וההורמונים בגופו פעלו כמו אצל כל בן נורמלי. אולי מוחו נסגר אל חברים בני גילו, אך ליבו היה פתוח. היה זה תהליך איטי שהתגבש במשך חודשים עד שהפך לעובדה.
קראו לה קרן. היא לא היתה משהו מיוחד ולולא היתה לומדת בכיתתו, ספק אם היה שגיא מבחין בה. קרן לא היתה יפה, אך הטבע פיצה אותה בפנים חמודים ומלאים הבעה. מכיוון שהיתה חסרת ביטחון, נדחקה הצידה מכל תפקיד או מעמד בעל השפעה. הזדנבה בשוליים עם נמושות הכיתה והפכה לחלק מן הנוף השגרתי. אפילו בלימודים לא הבריקה בדרך כלל, דבר שתרם עוד יותר לחוסר היחס המועדף כלפיה.
שגיא לא התעניין בנערות יפות, אולי עקב היגיון מפוכח. דווקא קרן קסמה לו. הבעות פניה שבו את ליבו ופטפטנותה מצאה חן בעיניו. עם נערה כזו לצדו לא ייאלץ לדבר, אלא רק להקשיב ובכך היה מומחה. ככל שידע, מעולם לא היה לה חבר והדבר תאם את מטרתו. אך כיצד יוכל דג אילם כמוהו למשוך את תשומת ליבה? ישב בשיעורים והביט בה שעות במקום במורים, עד שהכיר את לחיה השמאלית כמו את מסך המחשב שלו. לעיתים הביטה לעברו בהיסח דעת וכשנפגשו עיניהם, מיהר להסמיק וליישר את ראשו. בהפסקות נהג להתבודד, אך כעת התבודד תמיד בסמוך אליה, עומד ומביט בה וחולם בהקיץ. כיצד יוכל להגיע אליה? סתם כך לגשת, לא העז. היה שולח אליה חבר, אך לא היה לו אף אחד כזה. לו רק יכול היה לעשות משהו שירשים את קרן, לבטח היתה דרכו אל ליבה קלה יותר.
קרן לא יכלה לתאר לעצמה שמעריץ אלמוני יושב בכיתתה. גם לו ידעה, ספק אם היה הדבר משנה לה. אי שם באמצע השנה, התפוצץ הכל. המריבות הבלתי פוסקות בין הוריה קיבלו חותמת של סופיוּת. אביה עזב את הבית והמילה גירושין הפכה למילה המדוברת ביותר. קרן מצאה עצמה עסוקה בבעיות שלא היה כל קשר ביניהן ובין הלימודים. את מירב זמנה השקיעה בטיפול באחיה הקטנים שפתאום מצאו עצמם חסרים תשומת לב משני ההורים גם יחד. ככל שניסתה לצאת מהמשבר האישי החריף שפקד אותה, כך שקעה יותר. במקצועות ההומניים הסתדרה איכשהו ואף אם הפסידה ציון פה ושם, לא גרם לה הדבר לבעיות מיוחדות. דווקא במקצוע החזק שלה - מתמטיקה - היתה הנפילה ארוכה ומרסקת. אם אינך מבינה את החומר, הרי לא תוכלי למרוח במבחן. הקווים האדומים פשטו כאש בשדה קוצים במבחניה והציונים קיבלו תנופה של ברומטר לקראת סערה. קרן המבוהלת ניסתה להשקיע זמן ומרץ כדי לשנות כיוון ולצאת מהבוץ הטובעני, אך לשווא. המצב בבית הפך לבלתי אפשרי והיא לא הצליחה להתרכז ולהתאושש. במבחן החשוב ביותר שלקראת סוף השנה, קרה האסון הגדול מכולם. קרן התמוטטה. ישבה חצי מבחן ולא הצליחה להתרכז ולהתחיל לפתור אותו. כשהתאוששה מעט והחלה לכתוב, לא יצאה לה אף תשובה הגיונית. כשמסרה את דפי המבחן למורה, ברור היה לה שספגה את המהלומה הסופית. הגרוע מכל התרחש והציון החד-סִפרתי יהיה בהתאם.
היה זה הסוף לכל תקוותיה. הכישלון במבחן, יחד עם תוצאות שאר המבחנים, הבטיח לה ציון שלילי במתמטיקה בתעודת סוף השנה. והרי בשנה שעברה גמרה את המקצוע הזה בהצטיינות. קרן שקעה לתוך דיכאון ופניה שוב לא הקרינו הבעות חמודות. שגיא הביט בה וליבו נצבט. מכיוון שדיברה הרבה, קלט ללא קושי את בעיותיה והצליח להבין שהיא בצרות. לו רק היה יכול לסייע לה באופן ישיר, היה שמח להתנדב, אך ברור היה לו שהבעיה שלה איננה בהבנת החומר. וחוץ מזה, הרי ממילא לא העז להתקרב אליה ולדבר איתה. כעת היה מאוחר מדי. גורלה נחרץ.
אלא אם כן... רעיון מטורף צץ במוחו. ככל שהירבה לחשוב עליו, כך הצמיח הרעיון שורשים. בית-הספר התיכון בו למדו נעזר במחשב מרכזי ששירת את המחשבים בחדר המחשב בבית-הספר ובנוסף סייע למורים ולתלמידים בנושאי לימודים רבים ומגוונים. כמו כן סיפק המחשב המרכזי שירותי אדמיניסטרציה לצוות בית-הספר ובין השאר איכסן את ציוני כל התלמידים. לכל מורה ניתנה כניסה למחשב, עם מילת-מפתח סודית משלו. לקראת סוף השנה ריכז כל מורה את ציוני תלמידיו והזרים אותם למחשב. בבוא הזמן יכול היה המחנך של כל כיתה לשלוף את ציוני התלמידים מכיתתו בכל המקצועות ולהרכיב את התעודה. שיטה זו הבטיחה שרק המורה עצמו קבע את ציוני התלמידים ואיש מלבדו לא היה יכול לשנותם בלי רשותו והסכמתו. המחשב איפשר גם קבלת נתונים סטטיסטיים מיידים על כל תלמיד וכל כיתה והפיק דוחות ברמה ניהולית, לשביעות רצונו של המנהל.
הצופן בו השתמשו בוני מערכת הציונים היה, מבחינתו של שגיא, פשוט וילדותי. הוא, שפיצח מערכות של מוסדות פיננסים, מוסדות להשכלה גבוהה ומערכות רבות אחרות, התייחס בביטול ובבוז גלוי למערכת הציונים. מכיוון שלא הירבה לדבר, לא תיאר לעצמו אף מורה ואף תלמיד, שקיים בבית-הספר מישהו שמסוגל להתחרות במורים במתן ציונים מסכמים. שגיא היה יכול להעניק לעצמו תעודה של מאיות, אך הדבר לא עלה כלל בדעתו. מעולם לא טרח לרמות במבחנים ומכיוון שממילא היה תלמיד טוב, לא ניזקק לשפר את ציוניו. הוא הסתפק בצפייה בציוניו, הרבה לפני שקיבל את התעודה. באותה קלות היה באפשרותו לדעת איך תראה התעודה של כל אחד מחבריו לכיתה, אך מעשה כזה היה בגדר של פריצה לפרטיותם ולכן מעולם לא ניסה לעשות זאת.
הרעיון החדש והמפתה הדליק אותו ערב אחד, דווקא כשעסק בקריאת שבועון נוער בו מצא עניין בעיקר בגלל מדור המחשב שלו. פתאום ידע שלראשונה בחייו הוא הולך לנצל את המחשב שלו למטרות בלתי כשרות, אף שלא לטובתו הישירה. קרן עומדת לקבל ציון שלילי במתמטיקה. פירושו של דבר - לימוד נוסף בחופש הגדול ומבחן בסופו. הוא ידאג לכך שציונה של קרן לא יהיה שלילי. החופש הגדול יתפנה עבורה ואז תגיע שעתו.
שגיא מיהר להפעיל את המחשב שלו והקליד במרץ כשפניו קופאים בריכוז. כל המורים כבר סיימו להזרים את ציוניהם כולל המורה למתמטיקה ושגיא ידע זאת מהתבוננות בציונים שלו, כי הרי באלו של אחרים לא היה מוכן להציץ. בקרוב יתחילו המחנכים בהרכבת התעודות ובכתיבתן. בביטחון עצמי מלא שבר שגיא את מילת-המפתח של המורה למתמטיקה וחדר אל בין ציוניה בלא שיציץ בהם כפי שכזכור מעולם לא עשה לציונים של תלמידים אחרים. את מספר התלמיד של קרן ידע עוד קודם וללא היסוס הקליד עבורה את הציון המסכם - 60, תייק אותו במחשב המרכזי של בית-הספר וניתק את הקשר בין שני המחשבים. חיוך מלא אושר מתח את שפתיו. איש לא יוכל להוכיח את מה שעולל. ספק אם המורה למתמטיקה תרגיש בשינוי הציון, שהרי סיימה כבר להקיש את הציונים ומבחינתה הסתיימה השנה. כעת נותר רק לחכות לחלוקת התעודות.
הרגע הגדול הגיע. היום האחרון לשנה. המחנכת קראה אליה את התלמידים וחילקה להם את התעודות. התלמידים חזרו למקומותיהם, מעיינים בציוניהם ופולטים קריאות שמחה או כעס למראה ציון זה או אחר. בדרך כלל היו הציונים צפויים, כך שחלוקת התעודות עברה ללא אירועים מיוחדים. שגיא ניגש לקבל את תעודתו מבלי שיופתע כלל. הרי ידע מראש את ציוניו וכמעט תמיד גם הסכים להם, כי הרי מעולם לא העז לגשת למורה ולערער על ציון של מבחן. קרן היתה בין האחרונים שקיבלו את התעודה. התיישבה וסקרה את ציוניה, כשבמקביל בוחן שגיא את פניה בלב הולם. הבעת פניה נותרה תעלומה עבורו. האם היא מרוצה או שמא מאוכזבת? אם לא היתה מרוצה מהתעודה באופן כללי, ברור שהציון במתמטיקה הקל עליה. אולי אפילו התפלאה כיצד קיבלה לבסוף ציון חיובי בלתי צפוי במקצוע הזה.
התלמידים התפזרו. קרן יצאה מהכיתה בראש מורכן וניתקה מחברותיה, צועדת לבדה החוצה אל הרחוב. ליבו של שגיא החסיר פעימה. כיצד ניתן להסביר את התנהגותה? ברור שמשהו מציק לה. גל של קור גרם לו לפחד מקפיא. האם יתכן שהמורה למתמטיקה גילתה את מה שעשה ושינתה חזרה את הציון? הוא היה מוכן להתערב נגד סיכוי אפסי שכזה. כמעט מבלי להרגיש, מצא עצמו צועד בעקבותיה עד שהשיג אותה וצעד לידה. קרן נשאה את עיניה בהפתעה למראה המלווה הבלתי צפוי והביטה בו בפנים אבלים.
"היי!" אמרה בהעוויה שניסתה להראות כמו חיוך מנומס.
"היי," השיב כמו הד.
"איך התעודה שלך?" שאלה בחוסר עניין בולט.
"בסדר, כרגיל," אמר. "ושלך? יש לך שליליים?"
"אף אחד," השיבה ובבת אחד הוקל לו, עד שבקושי התאפק לא לפרוץ בצהלת שמחה. הוא הצליח! חופש גדול וריק מלימודים ממתין לה. רעיון פראי השתלט לפתע על מוחו. הרי הוא צועד כעת לידה. מתי ימצא אומץ לעשות זאת שוב? אולי זהו הרגע לנסות ולפנות אליה בהצעה? רגע טוב מזה לא ימצא. גרונו התייבש, כאשר תר נואשות אחרי משפט פתיחה.
"הכל בגלל המורה למתמטיקה הזו!" הדהימה אותו קרן בנימת קול ארסית. "ואני עוד האמנתי לה."
"מה? על מה את מדברת?" נדהם שגיא וביטחונו התמוטט כמגדל קלפים, בעוד משפט הפתיחה שהצליח לבנות, מתפרק חזרה לאותיות בודדות.
"בחצי השני של השנה לא הלך לי במתמטיקה," התפרצה קרן, משחררת את הנטל המעיק על ליבה. "בשנה שעברה הצטיינתי, אבל השנה נתקעתי והראש שלי הפסיק לעבוד. כשנכשלתי במבחן המרכזי, תפסתי פתאום שהתירוצים נגמרו יחד עם החלום שלי להתקבל למגמה המתמטית-פיזיקלית. אז מה אני אעשה כעת? הרי במגמה ההומנית לא אחזיק מעמד אפילו שבוע. החלטתי לנסות ולהילחם במתמטיקה. ישבתי לילות וחזרתי על כל החומר. ערב אחד נפקחו לי העיניים והמוח שלי התחיל שוב לפעול. תוך אפס זמן השתלטתי על המתמטיקה שלמדנו. הלכתי למורה למתמטיקה, סיפרתי לה על מה שקרה אצלנו בבית וכיצד זה השפיע עליי. אמרתי לה שכעת אני שוב אלופה במתמטיקה ורוצה להגיע למגמה הריאלית. היא שאלה אותי כמה שאלות רקע בחומר והתחילה להשתכנע. בסוף היא הודיעה לי, שהיא מוכנה לעשות עבורי את מה שלא עשתה אף פעם בעבר, בין השאר גם בגלל היכולת שלי מתחילת השנה. היא הכינה לי באופן אישי מבחן קריעה על כל החומר והושיבה אותי לפתור אותו. הבטיחה לי שאם אצליח במבחן, זו תהיה הוכחה שאכן אני יודעת את החומר כמו שנדרש ממני והיא תתחשב בכך. כשקראתי את שאלות המבחן, רציתי לצרוח מרוב שמחה. הוא היה כל כך קל למי שיודע את החומר כמו שידעתי אותו כעת. פתרתי אותו בחצי מהזמן שהקציבה לי והיא בדקה אותו במקום. דפקתי רק פעולת חיבור אחת ברמה של כיתה ד'. כל השאר היה מושלם. המורה נראתה מרוצה. הודיעה לי שאפילו שהיא ציפתה שאני אצליח, היא לא תארה לעצמה שאצליח עד כדי כך ועוד במבחן קשה כזה. נתנה לי בו ציון 95 והבטיחה לי ציון 80 בסוף השנה, שפירושו - קבלה למגמה שכל כך רציתי להגיע אליה. אפילו לרגע לא חשבתי שהיא שיקרה לי כל הזמן, עד שקיבלתי את התעודה. כל החלומות שלי הלכו לפח בבת-אחת. ראית אותה? תִראה מה היא עשתה לי. בסוף היא נתנה לי רק 60!"

                                                                                                                                חזרה למסך הקודם