ב ר י   פ ר י ג ת
סופר ומתשבץ
ס י פ ו ר   ק צ ר    ל נ ו ע ר

סיפור קצר שפורסם בשבועון לנוער ראש 1                                                     חזרה למסך הקודם

כ ב ש ת   ה ר ש

יעל נטלה לידיה את גיליון הבחינה במתמטיקה והחלה לקרוא את תוכנו. אנחות הנבחנים מסביבה לא השפיעו עליה. בלב שקט קראה את השאלות במבחן הבגרות. כשסיימה, הגיעה למסקנה הנחרצת שאין שום סיכוי שתצליח לפתור אפילו חצי שאלה.
מתוך שעמום ניסתה לפתור בטיוטה שאלה שנראתה קלה מהאחרות. לשווא. ובכלל, מדוע להתאמץ? עליה רק להמתין בסבלנות. תוך זמן קצר תוכל לפתור הכל בלי שום סיבוך. שלחה מבט קצר אל אילת. הנערה הממושקפת וחדת הפנים ישבה מרוכזת וכתבה ללא הרף. רק עוד כמה רגעים והישועה תגיע ממנה. כרגיל.
החברוּת בין יעל לאילת היתה לשם דבר בבית-הספר התיכון. מכיוון שהשתיים ידעו לשמור סוד, לא חשד איש בסיבת החברוּת ובתוצאותיה. לפני שנתיים וחצי נכרתה הברית. עד לאותו יום היתה יעל במצב נואש, מועמדת בטוחה להיזרק מבית-הספר. הנערה החמודה והפופולרית אהבה לבלות ולכייף אך שנאה ללמוד ולהכין שיעורי בית. הנערים חיזרו אחריה ורבו על הזכות לצאת איתה. יעל ניצלה זאת היטב. תמיד נמצא לצידה נער וכולם ידעו שיעל תוכל להשיג כל נער שתחפוץ בו. אך מה יהיה אם היא תעוף מהתיכון? מעיין הנערים עלול להתייבש.
הברית עם אילת נכרתה. יעל הפכה כמעט בן-יום לתלמידה טובה. לא שהחלה ללמוד ברצינות או להבין את החומר המסובך במקצועות מסוימים. ברגע שישבה לצידה של התלמידה המחוננת בכיתה, השתפרו ציוניה באופן קיצוני. יעל פזלה ימינה והעתיקה במרץ מאילת. באותם מבחנים בהם, בגלל שני טורי מבחן שונים, קיבלה אילת מבחן שונה מיעל, נהגה הגאונית לפתור את שני המבחנים, שלה ושל יעל גם יחד, ותמיד קיבלה מאתיים. יעל ואילת הקדישו שעות לאימוני העתקה. למדו להעתיק ושיכללו עוד יותר את השיטות. מעולם לא נתפסו על ידי מורה ומכיוון ששמרו סוד, לא ידע אף תלמיד בכיתה מה מתרחש. כמו כן סייעה אילת ליעל להכין שיעורי בית, על-ידי כך שהכינה אותם במקומה. באותם מקרים בהם נקראה ללוח, גמגמה יעל והסתבכה ללא מוצא. עד מהרה יצא לה שם של תלמידה שמרוב לחץ מתקשה להתבטא בעל פה ועיקר יכולתה בכתב. מכיוון שהיתה אהודה על התלמידים והמורים, לא ניסה אף אחד לחקור יותר מדי.
אך מדוע עזרה אילת ליעל? מדוע השקיעה זמן רב ומאמצים רצופים לסייע לחברתה לשולחן? כפי שקורה לעיתים, התרכזו מעלותיה של אילת בתוך ראשה. הקנקן, כלומר פניה, גרם לה תמיד רגשי נחיתות עזים. משקפיים עבות עדשות, קלסתר פנים עכברי עם אף בולט, חזה שטוח לחלוטין ורגליים קצרות ועבות, גרמו לה להסתגר בתוך עצמה ולהתרחק מחברים בכלל ומבּנים בפרט. ישבה בביתה ובלעה ספרים וסרטים עד שעור פניה הלבין לגמרי ופצעי בגרות כיסו את מצחה, לחייה וסנטרה. נחשבה לתמהונית מסוגרת ומתבודדת ואם דיבר איתה מישהו, היה זה רק לצורך שאיבת מידע הכרחי.
בערך בתקופה בה הפכה יעל למצטיינת, השתנתה גם אילת. שיזפון החל לצבוע את לחייה ופצעי הבגרות כמעט ונעלמו. איכשהו נראתה זוהרת יותר ובוטחת בעצמה. הופיעה למסיבות הכיתה והשתתפה בפעילויות מאורגנות. מאחורי התהליך המופלא הסתתרה עבודה מאומצת של שעות וימים. ישבה עם יעל שלימדה אותה לטפל בעצמה. שיעורים בקוסמטיקה, באיפור ובטיפוח החן חוללו פלאים. יעל שינתה את מלתחתה של אילת ומשכה אותה למכון כושר. התוצאות לא איחרו לבוא. לא שאילת הפכה למלכת היופי של הכיתה - עדיין נותרה ביישנית ונבוכה - אך לפחות קיבלה הכרה שהיתה חשובה לה כל כך.
השותפות הוכיחה את עצמה. שתי השותפות יצאו נשכרות ונצמדו זו לזו. כשאילת הלכה למגמה הריאלית, הלכה יעל בעקבותיה, אף שמגמה זו התאימה לה פחות מכל. שנה הסתיימה ועוד שנה ואף שיעל לא הבינה כלום במקצועת המדעים המדויקים, הצליחה לשמור על מעמד של תלמידה בינונית פלוס עד טובה. על שליליים לא היה מה לדבר. רק פעם אחת נכשלה יעל במבחן במתמטיקה. ברגע האחרון, בדרך לבית-הספר, גילתה אילת שאינה חשה בטוב. נאלצה לחזור הביתה ולהיכנס למיטה עם חום גבוה בלא שתוכל להזהיר את יעל שתישאר גם היא בבית אותו יום. יעל התייצבה למבחן לבדה ויותר מאוחר התקשתה להבין כיצד צברה במבחן 15 נקודות.
השנה האחרונה בתיכון התקרבה לסיומה. כמעט כל התלמידים בכיתה היו מתוחים ונרגשים לקראת בחינות הבגרות. כולם פרט לאילת ויעל. אילת יכלה לגשת בכל רגע לכל מבחן ולהצליח בקלות. גם יעל, בתנאי שתוכל לגשת יחד עם אילת. כתוצאה מכך היה לשתיים זמן פנוי בשפע והן ניצלו אותו כהלכה, כל אחת בדרכה.
אילת הרבתה ללכת לסרטי קולנוע. אהבה סרטים רציניים ודרמטיים ותמיד צפתה בהם לבדה מפני שיעל אהבה רק קומדיות קלילות. ערב אחד הלכה אילת לראות סרט איטלקי סוחט דמעות. כשקנתה כרטיס, נדמה היה לה שמישהו מביט בה. מיד הסמיקה ומיהרה להיכנס לאולם והתיישבה. האולם היה ריק כמעט לגמרי באותו יום של אמצע שבוע.
האורות טרם כבו. בחור שמנמן וארוך שיער נכנס לאולם והציץ בכרטיס שלו, הבחין באילת ותחב את הכרטיס לכיסו. ללא היסוס ניגש לשורה בה ישבה אילת והתקדם עד שהתיישב לצידה. היה זה הבחור שהביט בה קודם כשקנתה כרטיס.
רועי היה סטודנט. עמד בפני סיום שנה ראשונה בכלכלה והתגלה כבחור רציני ומעניין. כשהחמיא לה על המראה החיצוני, הסמיקה שוב ושמחה שכעת חושך באולם. מעולם לא דיבר איתה בחור על נושאים כאלו.
בסוף הסרט הציע לה רועי חברות. מרוב מבוכה לא הצליחה לסרב ורועי קיבל את שתיקתה כהסכמה. מאותו יום הירבו ללכת יחד לסרטים. רועי היה החבר הראשון של אילת, אך לו עצמו היה ניסיון עם בחורות. באמצעות ניסיונו פתח עולמות חדשים בפניה. אילת פרחה והחלה אפילו לכתוב בסתר שירי מגירה. אושרה היה מושלם.
יעל פגשה את רועי וקיבלה אותו באדישות. העירה לאילת מספר מילים על מראהו אך החליטה שטוב רועי מלא כלום. בעבר ניסתה לשדך לאילת חברים ותמיד נכשלה. אם הצליחה אילת למצוא מישהו בעצמה, מה חשוב איך הוא נראה? חשוב כיצד היא מרגישה.
החום הלך וגבר והבחינות המאיימות התקרבו. יעל, אף שלא התכוננה לרובן, הפכה להיות מתוחה ועצבנית. על רקע המתיחות הספיקה לריב עם החבר החייל שלה וניתקה איתו את הקשרים. את שעות הפנאי שלה נהגה לבלות כעת גם עם אילת והחבר שלה.
עד שיום אחד קרה משהו שהשכיב את אילת במיטתה וגרם לה להרטיב את כרה בליטרים של דמעות מלוחות. רועי הודיע לה שחברותם הסתיימה. אילת ההמומה ניסתה לשכנע אותו לחזור בו, אך רועי צחק לה בפניה. הם חברים ולא זוג נשוי. נהנו ביחד וכעת נמאס לו והגיע הזמן לסיים. אסור לה לקחת כה קשה את הפרידה. היא עוד צעירה וכל החיים לפניה. רועי המשיך ואמר דברים רבים ואף אחד מהם לא מצא דרך לליבה. היתה מוכנה להבטיח לו כל דבר ולעשות הכל למענו, אך הוא הלך. אילת ביכתה את לכתו והיתה מיואשת. העולם נראה לפתע קודר ודוחה ואילת ריחמה על עצמה ועל גורלה המר.
לאחר יומיים כשיום הלימודים הסתיים, יצאה אילת מבית-הספר בדרכה הביתה. לפתע קפאה במקומה וליבה החסיר פעימה. רועי עמד והמתין לה בחוץ. רצתה לרוץ אליו, כשיעל הקדימה אותה. מיהרה אל רועי והוא אחז בכף ידה ושניהם צעדו משם. אילת נותרה לעמוד המומה ופגועה ובמשך רגע ארוך סירבה להאמין למראה עיניה. לבסוף חדרה ההבנה אל מוחה והפעילה את ברזי הדמעות. לכן רועי עזב אותה. התאהב בחברתה היפה וזו, ללא חבר צמוד, השיבה לו אהבה וכעת הם חברים. אך כיצד יכלה יעל לעולל לה דבר כזה? הרי היו ליעל עשרות מחזרים. מדוע גנבה דווקא את החבר של חברתה הטובה ביותר? ליבה של אילת התמלא שנאה עזה לרועי וליעל על מה שעוללו לה. שעות ארוכות בכתה במיטתה ומחשבות על מעשה נואש חלפו במוחה. אך מה תוכל לעשות? רועי לא ישנה את דעתו. תמיד יעדיף את יעל על אילת. אמנם האופי של יעל נגד את אופיו, אך ממתי התעניינו בנים באופי של נערה נאת מראה?
למחרת הצליחה להחליף מספר מילים עם יעל. הטיחה בה מילים קשות על מה שעוללה לה. פנתה אל מצפונה והתחננה. יעל לא נראתה מתרשמת במיוחד.
"זו היתה ההחלטה שלו," הסבירה לאילת. "אם רצה לצאת איתי, מדוע שאני אסרב? ואם הייתי מסרבת, את בטוחה שהוא היה ממשיך לצאת איתך ולא בוחר באחרת?"
"בודאי שאני בטוחה," אמרה אילת בביטחון, "רועי עזב אותי רק בגללך. מה בכלל את מוצאת בו?"
"כעת את נכנסת לנושא אישי," התחמקה יעל. "מעולם לא דיברנו על החברים שלי ומדוע שנעשה זאת דווקא כעת?"
"מפני שהחבר שלך היה קודם החבר שלי," התפרצה אילת. "היה לי חבר אחד ודווקא אותו גזלת ממני? כיצד יכולת לעולל לי דבר כזה, יעל?"
"הרי הוא בסך הכל חבר," השתוממה יעל. "יש עוד בחורים בסביבה. שמעי, בדיוק עלה בדעתי להכיר לך בחור אחד, שמשרת ב..."
"אני לא מעונינת בשידוכים שלך," אמרה אילת בשאט נפש. "אוכל להסתדר בכוחות עצמי. אולי את צודקת. ההחלטה לעזוב אותי היתה של רועי. אבל לולא עודדת אותו, הוא לא היה עושה את זה."
והיא הסתובבה וצעדה משם. מאז אותה שיחה, דומה שהיחסים בין השתיים התקררו מעט. יעל הבינה לליבה של אילת ולא לחצה עליה. אחר-כך הפשירה אילת ודומה שיחסיהם שבו להיות כבעבר. כך חלפו שבועיים ובחינות הבגרות הגיעו.
וכעת ישבה יעל ליד השולחן, קראה את המבחן במתמטיקה ולא הבינה כלום. עד כדי כך היתה ידיעתה בחומר אפסית. בסמוך לה סיימה אילת להעתיק על דף את התשובות למבחן וסימנה ליעל. השתיים ניצלו הרף עין קצר של אי השגחה והדף המקופל לשמונה עבר מיד ליד. יעל קימטה את מצחה והחלה לעבוד. המבחן היה קשה ולקח לאילת לפתור אותו זמן ארוך מהצפוי. כתוצאה מכך נותר ליעל זמן קצר לסיים את ההעתקה. למרות זאת לא נחפזה יותר מדי, כדי לא לעורר חשד. העתיקה תשובה אחרי תשובה בלי להבין כלום ממה שכתבה.
כשמסרה יעל את המבחן ויצאה החוצה, כבר לא היתה אילת במקום. מסרה עוד קודם את המבחן שלה והלכה הביתה. ארבע חברות לכיתה שיצאו יחד עם יעל, ביקשו ממנה להשוות תוצאות. יעל חזתה בקשה כזו ולכן טרחה לרשום על כף ידה את תוצאות התרגילים. התוצאות שלה היו כמובן נכונות ובכל מקרה בו לא תאמו תוצאה של תלמידה אחרת, הסתבר שהצדק איתה.
ובביתה, ישבה אילת באגרופים קמוצים ועיניה ברקו בשמחת ניצחון. השלב הראשון בנקמתה הושלם. יעל העזה לגזול ממנה את החבר שלה וכעת תשלם ביוקר. אילת תיכננה את נקמתה בקפדנות. כשהחל המבחן, פתרה במהירות את כל השאלות. אחר כך ישבה והעתיקה על דף את הפתרונות, אך בכל תשובה שינתה את הדרך כך שכל תשובה הכילה שטויות איומות ורק התוצאה הסופית היתה נכונה. מי שיבדוק את מבחן הבגרות של יעל, לבטח יתפוצץ או ימות מצחוק. הציון יהיה בהתאם.
באותו ערב באה יעל לביתה של אילת והודתה לה בחום. אילת שמרה על ארשת פנים קפואה ואמרה שאין בעד מה. המתינה עד למבחן בכימיה והחלה את שלב בית של הנקמה. גם הפעם לא ידעה יעל כלום. אילת העבירה לה את התשובות, שיבשה את התרגילים ומסרה חצאי אמיתות על השאלות העיוניות.
המבחן באנגלית השלים את הנקמה. יעל ואנגלית מעולם לא הסתדרו ביחד. התשובות שאילת סיפקה לה נראו הגיוניות, אך למעשה היו למטה מכל ביקורת. בתום המבחן המתינה אילת ליעל ומנעה ממנה להשוות תשובות עם נבחנים אחרים.
יעל ואילת יצאו אל החופש הגדול והמתינו בקוצר-רוח לגיוסן לצבא. יעל היתה מאושרת להשאיר מאחוריה את התיכון הלוחץ והלימודים המעצבנים. עם תעודת בגרות ביד, לא תתקשה לאחר שחרורה למצוא מקצוע מתאים. על אוניברסיטה לא היה מה לדבר. שאילת תלך ללמוד.
"והכל בזכותך," אמרה יעל לאילת. "בלעדיך הייתי עפה כבר לפני שנתיים. לא להאמין שהצלחתי לסיים תיכון ועוד עם תעודת בגרות מעולה. אני חייבת לך הרבה על כך."
"בואי לא נדבר על זה," גיחכה אילת. "דרך אגב, מה שלום רועי"
"רועי? גם כן אחד," פלטה יעל בבוז. "גמרתי איתו."
"מה? כל כך מהר?" נדהמה אילת.
"הוא לא התאים לי ואני לא התאמתי לו," הסבירה יעל.
אילת רצתה לצרוח "אמרתי לך," אך שתקה. כעת, כשרועי פנוי, אולי תוכל לחזור אליו.
"שמעי, אילת, יש עוד משהו שרציתי לספר לך," הוסיפה יעל לאחר היסוס קל. "בהתחלה חשבתי שאשאיר לזמן להשכיח את מה שקרה. כעת שיניתי את דעתי. מוטב שתדעי את האמת."
"על מה את מדברת?" הופתעה אילת.
"אילת, אני בטוחה שכעסת עלי לא מעט כשגילית שלקחתי ממך את החבר הראשון שלך," אמרה יעל בקול רציני. "לא רציתי להרוס לך את המורל לפני הבחינות ולכן לא סיפרתי לך כלום. האמת היא שהטעיתי אותך. סחבתי ממך את רועי בכוונה."
"בכוונה?" אם לאילת היו שרידים של ייסורי מצפון, הם נמוגו באותו רגע ממש.
"נכון," המשיכה יעל. "זמן מה לפני כן ראתה חברה רחוקה שלי את רועי ואותך יחד איתי. יותר מאוחר שאלה אותי על הקשר שלי לרועי. אמרתי לה שהוא חבר שלך. בתגובה סיפרה לי הכל עליו. הסתבר שהבחור הזה הוא סדיסט נפשי. יש לו תחביב לצוד בכל פעם נערה חלשת אופי ולקנות את האמון שלה. בהמשך נוהג רועי להתעלל בחברתו באופן נפשי והורס אותה בשיטתיות מבפנים עד שעולמה הנפשי מתנפץ לרסיסים."
"אינני מאמינה לאף מילה," גנחה אילת.
"בהתחלה גם אני לא האמנתי," אמרה יעל. "בסיוע אותה חברה רחוקה בדקתי את עברו של רועי. לא חסרו לו חברות לפניך. שתיים מהן הפסיקו ללמוד באמצע השנה האחרונה בתיכון. שלישית מאושפזת במוסד סגור ועוד אחת ניסתה להתאבד. כשהכירו את רועי, היו כולן בחורות רגילות. רועי הרס את נפשן. כשהתברר לי עם מי את יוצאת, נבהלתי מאוד. ידעתי שיש לך נפש עדינה ושבירה וברגע שיתחיל להתאכזר אליך, לא יתקשה רועי למוטט אותך לגמרי. בהתחלה חשבתי לספר לך את מה ששמעתי עליו. לא עשיתי את זה מפני שהייתי משוכנעת שלא תאמיני לי. נותרה לי רק דרך אחת להציל אותך. נכנסתי בין שניכם וחטפתי אותו ממך. שנאתי אותו, אך העמדתי פנים בהצלחה. ברגע שהייתי משוכנעת שאת מוגנת מפניו, נפטרתי ממנו, בטרם יתחיל לטפל בי בדרכו האיומה. היי! מה קרה, אילת? מדוע את בוכה? הוא לא שווה את זה. בדיוק יש לי בחור נהדר בשבילך. אני ערבה לו והוא יעשה אותך מאושרת. רק אל תבכי."
אך אילת לא הפסיקה לבכות. האמת הנוראה הותירה אותה מיואשת. יעל היתה מוכנה להקריב את עצמה עבור אילת. יעל התגלתה כחברה אמיתית.
ובעוד מספר חודשים יגיעו תוצאות מבחני הבגרות.

                                                                                                                                חזרה למסך הקודם